גרפיטי / איירבראש

גרפיטי עוד מימי קדם

גרפיטי נתפס כמושג חדש יחסית שקיים רק כמה עשרות שנים, מדובר בטעות, גרפיטי קיים עוד מימי קדם, עוד לפני מאות שנים היה קיים המושג גרפיטי שלקוח מהמילה האיטלקית "גרפיטו" והיה קיים בתקופת יוון העתיקה והאימפריה הרומית. משמעות המילה "גרפיטו" באיטלקית היא "שרוט" או "חרוט". עדויות נוספות של גרפיטי בימי קדם ניתן לראות במקומות שונים בפומפיי עם כיתובים שונים בלטינית. המעניין בדבר מלבד העובדה שזה נכתב בצורה לא חוקית ולא מקובלת היא שאפשר ללמוד מכך הרבה על "חיי הרחוב" שהיו באותה התקופה.

 

לטינית שנכתבה על הקירות הייתה "לטינית מדוברת" ונכתבה כשם שדוברה ולא לטינית ספרותית שהייתה היחידה בעצם שנכתבה באותה התקופה. סוגי הכיתובים השונים כללו מסרי מחאה, מסרים פוליטיים, כישופים, הצהרות אהבה (מישהו אמר דודי+מיטל=אהבה?) ובעצם כל מה שמטריד את בני האנוש. בכיתוב גרפיטי אחד משנת 1284 נכתב: "מי שאוהב, הולך לגיהינום, אני רוצה לשבור את צלעותיה של אלת האהבה. אם היא יכולה לשבור את לבי העדין, למה שאני לא אוכל להכות אותה בראשה?". גרפיטי כבר אז, היה צורת המחאה הכי פשוטה ונגישה. לעומת משמעות "גרפיטי" של היום, בעבר גרפיטי יוחס לכל צורה של ביטוי ויזואלי או מילולי, בכל צורה של צבע או חריטה על גבי רכוש של אחרים בצורה לא חוקית. ואכן, עוד בשנת 100 לפנה"ס קיימת עדות ראשונה של גרפיטי בדמות פרסומת לבית בושת ביוון העתיקה.

​

גרפיטי ותרבות ההיפ הופ

גרפיטי קיבל תחייה מחודשת בשנות ה-70 עם צמיחתה של תרבות ההיפ הופ ברחובות הברונקס בעיר ניו יורק. תרבות ההיפ הופ שהתחילה ממסיבות רחוב ארעיות כללה בתוכה אלמנטים רבים על טהרת תרבות הרחוב, כאשר אחד מהם, האלמנט הוויזואלי, הגיע בדמות גרפיטי. תרבות ההיפ הופ שמה דגש על הבעת האני העצמי שלך, על מחאה ויציאה כנגד נורמות חברתיות ואימצה את התרבות של אומנות הגרפיטי לחיקה ושלחה אומני רחוב רבים להפיץ את עצמם, דעתם ושמם על קרונות הרכבות, קירות הרכבת התחתית ומקומות רבים נוספים. חלק מאומני גרפיטי הרגישו שזו הדרך שלהם להיראות ולהישמע גם כשהממשלה והקונצנזוס החברתי מנסים להשתיקם.

​

גרפיטי בימים אלו

בימים אלו, גרפיטי התפתח לכדי צורות רבות שונות ומשונות. היחס כלפי גרפיטי ותרבות הרחוב בפרט השתנה מקצה לקצה וקיבל את ההכרה המגיעה לו. ציורי גרפיטי היום מוצגים במוזאונים שונים, חלק מהיצירות של אמני גרפיטי ברחובות נשמרות ולא נמחקות כמו בעבר. גרפיטי, אומנות שפעם רק דוכאה על ידי החוק והממשל קיבלה במשך הזמן יותר הכרה והתייחסות בתור אומנות ולא נראית רק כעוד סוג של ונדליזם.

​

​